החלטה בתיק ס"ע 22014-10-10 - פסקדין

1. בפנינו בקשת הנתבעת 2 לדחות על הסף את התביעה בתיק זה מחמת חוסר סמכות. לחילופין, מתבקש בית הדין להורות על העברת התביעה לבית משפט השלום בירושלים לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
2. בכתב התביעה נטען כי התובע עבד אצל הנתבעת 1 כמפעיל ציוד כבד. במסגרת תנאי עבודתו רכשה הנתבעת עבור התובע פוליסת ביטוח מנהלים אצל הנתבעת 2. מהעתק הפוליסה שצורף לכתב התביעה עולה כי הפוליסה היא "פוליסת ביטוח חיים ובריאות" במסלול "הון קצבה - מנהלים". "בעלת הפוליסה" היא הנתבעת 1 ואילו התובע הינו "המבוטח" (להלן: "הפוליסה").
3. במסגרת הפוליסה מפרישה הנתבעת 1 לנתבעת 2 8.33% משכר התובע לפיצויים. התובע והנתבעת 2 מפרישים 5% לתגמולים והנתבעת 1 מפרישה 2.5% משכר התובע לאבדן כושר עבודה.
4. התובע טוען כי ביום 15.2.08, תוך כדי ועקב עבודתו, הוא נפל מגובה של כ-3 מטרים ונפגע בעמוד השדרה ובגב. ביום 13.5.10 אירעה לתובע תאונת עבודה נוספת. ביום 28.5.10 הוא אושפז ונעדר מעבודתו כליל למשך שלושה חודשים וכשחזר לעבודתו, הצטמצם היקף משרתו לחצי משרה. במקום אחר בכתב התביעה נטען כי התובע נעדר מעבודתו תקופה של ששה חודשים. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע 30% נכות.
5. תביעת התובע היא לשיפוי בגין ארבעה חודשי אובדן כושר עבודה בהם איבד כליל את כושר עבודתו וכן לשיפוי בגין פגיעה בכושר עבודתו בשיעור של 50% לפחות בסך 3,650 לחודש. התביעה נגד הנתבעת 2 היא על פי הפוליסה ולטענת התובע אף הנתבעת 1 חייבת בסכומים שהנתבעת 2 חייבת בהם על פי הפוליסה מאחר ש"לא סייעה לתובע בסיום תביעתו עם הנתבעת 2".

הבקשה לדחיית התביעה על הסף

6. בבקשה לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות נטען כי תביעה זו היא תביעה לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח הכוללת נספח אבדן כושר עבודה, וככזו אין היא בסמכותו של בית הדין לעבודה.
7. לעניין זה נטען כי מטרת חוק בית הדין לעבודה היא לרכז בידי ערכאה בעלת מומחיות מיוחדת את הסמכויות הנוגעות ליחסי עבודה האינדיבידואליים והקיבוציים וכן את נושאי הבטחון הסוציאלי. עילת התביעה בתיק זה אינה מתחום יחסי העבודה, שכן מדובר בתביעה חוזית בין התובע לבין הנתבעת 2 כמבטחת של התובע. הנתבעת היפנתה לשתי החלטות של בתי דין אזוריים על פיהן נדחו מחוסר סמכות תביעות דומות של עובדים נגד חברת ביטוח על פי פוליסת ביטוח מנהלים שכללה סעיף אבדן כושר עבודה.

התשובות לבקשה

8. בתגובתו לבקשה טען התובע כי בית דין זה מוסמך לדון בתביעה שכן עניינה ביחסי עובד ומעביד הגם "שלא באופן ישיר". מדובר בעילה שביחסי עובד ומעביד שכן לולא התקיימו בין התובע לבין הנתבעת 1 יחסי עובד ומעביד, לא היתה מוצאת לתובע פוליסת ביטוח מנהלים ובמסגרתה כיסוי לאבדן כושר עבודה.
9. לעניין זה נטען כי הואיל ותכנית ביטוח המנהלים היא "הון קצבה" המאושרת כקופת גמל, הרי שיש להחיל על התביעה את הוראות סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, שעניינה בתביעות של חברים נגד קופת גמל הנובעת מן החברות בקופה.
10. הנתבעת 1 בתגובתה לבקשה ביקשה כי התביעה תידחה נגדה בהעדר עילה.
11. הנתבעת 2 השיבה לתגובת התובע ומתשובתה עולה כי היא חולקת על טענת התובע כי התביעה נכנסת לגדרו של סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, שכן אין מדובר בתביעה הנסמכת על חברות בקופת גמל אלא תביעה חוזית מכוח פוליסה על פי חוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981.

דיון והכרעה

12. השאלות בהן עלינו להכריע הן האם תביעת התובע היא בסמכות בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(1) או על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה. סעיפים אלה קובעים לאמר:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];

(3) תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחובתם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;

13. מקובלת עלינו טענת הנתבעת 2 כי תביעת התובע היא תביעה לתגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח. הנתבעת שכלפיה כתב התביעה מעמיד עילה לשיפוי על פי פוליסת ביטוח, היא הנתבעת 2. טענת התובע כי הנתבעת 1 חייבת לשאת יחד ולחוד עם הנתבעת 2 בתגמולי הביטוח המגיעים לו בשל כך שלא סייעה לו לסיים את תביעתו נגד הנתבעת 2, נעדרת בסיס משפטי כלשהו. ודאי שאין כל עילה לחייב את הנתבעת 1 בתשלום תגמולי ביטוח על פי הפוליסה שלטענת התובע נמנעת הנתבעת 2 מלשלם לו שלא כדין. בהתאם לכך, החלטנו למחוק את התביעה נגד הנתבעת 1 על הסף בהעדר עילה.